בית המשפט העירוני בטביליסי גזר על Kakha Kotorashvili, בעל דוכן המרת מט״ח בן 49, 11 שנות מאסר לאחר שהורשע בהלבנת סכום שפרקליטים תיארו כחסר תקדים — כמעט 700 מיליון דולר בשנים 2022–2024.
השופט Demetre Jinjolia מסר את פסק הדין ב-11 ביוני. על פי דיווחים מהדיון, Kotorashvili ניצל את זכותו לשתוק לאורך כל ההליך.
מה טענה התביעה
הרשויות אמרו כי Kotorashvili נעצר בספטמבר 2025 בקשר לסכמה שכללה כ-624 מיליון דולר אמריקאי ו-35 מיליון יורו ממקור לא מוסבר.
התביעה טענה כי הוא פעל תחת מעטה של דוכן המרת מט״ח שקיבל רישיון מבנק לאומי של גאורגיה, וארגן רשת פלילית שאספה מזומנים, המירה אותם דרך בנקים מסחריים כדי לשנות את מקורם הגלוי, והכניסה אותם לכלכלה החוקית תוך הצגת הזרימות כהכנסה לגיטימית מפעילות המרה.
חברי הקבוצה הואשמו בהברחה סדירה של סכומי מט״ח גדולים במיוחד ממדינות שכנות, בהסתרת המזומנים ברכבים כדי לעקוף בקרות מכס, ובמסירתם לדוכן ההמרה לעיבוד.
היקף הפרשה משך תשומת לב של רגולטורים פיננסיים וגם של גורמי אכיפה. חודשים לפני גזר הדין, בנק לאומי של גאורגיה קנס חברות המרת מט״ח והלוואות של Kotorashvili בסך 210,000 GEL — כ-79,000 דולר אמריקאי — על הפרות מרובות של כללי בקרה פנימית, דרישות רישום ותיעוד, לפי BM.ge.
תוצאה בבית המשפט והצעדים הבאים
עורך הדין Edisher Karchava אמר לשירות הגיאורגי של RFE/RL כי לקוחו אינו מסכים לפסק הדין ומתכנן לערער. Karchava גם אישר שההגנה הייתה מוכנה לנהל משא ומתן על הסכמת הודאה, אך לא הגיעה לתנאים עם התביעה.
גזר הדין הוא אחד ממקרי ההרשעה הגדולים ביותר בהלבנת כספים שדווחו בפומבי בגאורגיה בשנים האחרונות. הוא בא לאחר פעולת אכיפה בולטת נפרדת ביוני 2026, כאשר התביעה הודיעה על מעצרים בחקירת הלבנת כספים גדולה במטבעות קריפטוגרפיים שבוצעה עם הרשויות בארה״ב ובפולין.
רקע רגולטורי
דוכני המרת מט״ח מורשים בגאורגיה פועלים תחת פיקוח הבנק הלאומי, עם כללים לזיהוי לקוחות, שמירת רישומים ודיווח על עסקאות חשודות. פרשת Kotorashvili התמקדה בטענות שחזית מורשית שימשה כמעטה להמרה ולגיטימציה של זרימות מזומן בלתי חוקיות ולא לעסקי המרה קמעונאיים שגרתיים.
מסמכי בית המשפט וצעדי הרגולטור שצוטטו בתקשורת המקומית הצביעו על פערים בבקרה פנימית בחברות הקשורות לנאשם. הקנסות שהטיל הבנק הלאומי היו מנהליים ונפרדים מהעונש הפלילי שנגזר על ידי בית המשפט העירוני בטביליסי.
עבור תושבים ועסקים המשתמשים בדוכני המרה להמרת מט״ח יומיומית, הפרשה מדגישה עד כמה רגולטורים ותובעים בוחנים תנועות מזומן גדולות או בלתי מוסברות. גורמים רשמיים לא הודיעו על שינויים מערכתיים בכללי רישוי דוכני המרה בקשר לגזר הדין.
החוקרים תיארו את תקופת 2022–2024 כחלון המרכזי לפעילות ההלבנה הנטענת — מסגרת זמן החופפת לתשומת לב בינלאומית מוגברת לנתיבי מימון בלתי חוקיים באזור הרחב יותר. הרשויות בגאורגיה שיתפו פעולה עם עמיתים זרים בפרשות הלבנת כספים אחרות, אם כי ההליך נגד Kotorashvili הוצג בעיקר כעניין פלילי פנימי שנבנה על רישומי בנק, נתוני מכס ומעקב אחר תנועות מזומן.
הסיקור המקומי של המשפט התמקד בנפח הכספים ולא בפעילות היומיומית של הדוכן הנראית ללקוחות. בתקצירים ציבוריים שנבדקו על ידי בית המשפט, התביעה לא תיארה לקוחות קמעונאיים רגילים כמשתתפים בסכמה.
הקשר רחב יותר של אכיפה
גזר הדין נחת בחודש שבו התביעה בגאורגיה פרסמה גם חקירת הלבנת כספים חוצת גבולות נפרדת במטבעות קריפטוגרפיים, עם סוכנויות אמריקאיות ופולניות. שני המקרים שונים בשיטה — מזומן והמרה בנקאית לעומת נכסים דיגיטליים — אך בשניהם מדובר בסכומים שרשמיים תיארו כחריגים בקנה המידה המקומי.
קבוצות מגזר ההמרה ראו בגזר הדין נגד Kotorashvili בעיקר הרשעה פלילית מבודדת, ולא אות לצמצומים חדשים על כל המגזר. הקנסות הקודמים של הבנק הלאומי נגעו לניירת ציות ומערכות בקרה בחברות הקשורות לנאשם, ולא לסטנדרט הפלילי שהוחל במשפט.
אנליסטים העוקבים אחר תיקי פשיעה פיננסית בגאורגיה מציינים שעונשי מאסר ארוכים בפרשות הלבנת כספים נותרים יחסית נדירים בהשוואה להונאה או גניבה מאורגנת. לכן עונש של 11 שנים בולט גם לפני כל ערעור, והתוצאה הסופית עשויה לתלות בשאלה האם בתי משפט גבוהים יקבלו את גרסת התביעה כיצד כספים עברו מאיסוף לא רשמי לחשבונות בנק הקשורים לפעילות המרה מורשית.
הליך הערעור יקבע אם עונש 11 השנים יעמוד. לפי ההליך הגאורגי, ההגנה יכולה לערער גם על ההרשעה וגם על העונש בבית משפט גבוה יותר, ודבריו של Karchava מצביעים על כך שמסלול זה יינתן.


